גלריית עבודות

התלבטתי כיצד עלי לסדר את גלריית הציורים שלי. יש דרכים שונות לארגן כל כך הרבה שנות יצירה. וכל דרך של קטלוג מייצרת מסר שונה.
התחלתי בארגון החומרים, חיפוש בתיקיות ובאלבומי צילומים. נזכרתי בציורים ששכחתי מקיומם. ארבעים שנות יצירה. ילדה ציירת שהפכה לאישה ציירת, וציירה כל חייה. ארגון החומרים חשף קו יצירה ארוך המקביל לסיפור חיי. עקבי בדחף הבלתי פוסק לצייר, בתוכן ובמוקדי העניין.
החלטתי להציג את העבודות לפי סדר כרונולוגי, מתוך הבנה שזו הדרך הנכונה ביותר לראות התפתחות ולהבין ציר זמן. הציורים שלי הם שיקוף ישיר של עומק הרגשות והתודעה שלי לאורך השנים. ולכן לציר הזמן יש משמעות עמוקה.
בחרתי לדלג על שנות יצירה ארוכות בהם עסקתי בעיקר באימהות וגידול של ילדי האהובים. בשנים אלה היצירה שלי עסקה במשפחה. ציירתי את ילדיי, את הוריי, את קרוביי משפחתי. אלו שנים של יצירה אישית המהווה סטייה מהציר שנגלה לנגד עיניי ביתר שנות היצירה שלי.
בחרתי לתת הצצה קטנה לציוריי מגיל תיכון ולעבודות שעשיתי בעת לימודיי בבצלאל. מתוך הבנה שיצירת נעוריי משקפת את התוכן שהבשיל בי בבגרותי.
ציורי התמימים מימי התיכון משקפים את החיבור העמוק לטבע ואת העיסוק בגוף. כבר אז הטבע היה מופלא בעיניי. שיקף יופי שלם ואלוהי. לעומתו הגוף שיקף את כאבי העולם הזה.
בבצלאל תחושות קיבלו מילים ברורות יותר. העמקתי בעיסוק בציר שבין רוח לחומר, בין קדושה לטומאה. ביקשתי לקרב בין הקטבים. לומר שהקדוש מצוי בבשר ובטמא. גם עבודת הוידאו שהגשתי כפרויקט הגמר שלי עסקה בנושא זה, על אף שהייתה לכאורה עבודה פוליטית.
נושא הזה עדיין מרתק אותי. ועד היום אני עסוקה בו, באופן מעודן ועגול יותר, במחקר האקדמי שלי ובאומנות שלי.